יום שלם הסתובבתי עם האוטו . נסעתי , חניתי , חזרתי , שוב ושוב …ממרכז תל אביב , לדרום תל אביב דרך יפו , הלוך חזור  …האמת שלילה לפני כשיצאתי מהאוטו שמעתי קול של אזעקת רכב , כן כן ,הקול המעצבן הזה שעולה ויורד , אבל שמעתי אותו ממרחקים , כאילו מתחת למים . אני זוכרת שחשבתי לעצמי איזה כיף שיש לי רכב ישן , יפה ומושלם כמובן , שאין לו את כל השטויות הטכנולוגיות האלה . למחרת כל פעם שעזבתי את האוטו שמעתי את הרעש הזה , המרוחק , עד שכמעט התרגלתי אליו. מן רעש רקע כזה שכבר לא שמים אליו לב . רק בסוף היום שהגעתי בשמחה לאזור הבית אחרי יום ארוך פתאום התעכבתי שוב על הרעש הזה …לרגע תהיתי האם זה אפשרי שכל הזמן אני מחנה במקרה קרוב למכונית שהאזעקה פועלת בה ? למרות שמעולם לא הצטיינתי בסטטיסטיקה הבנתי לפתע שאולי …יכול להיות …שהרעש מגיע מהמכונית שלי ? ואכן ירדתי מהרכב והצמדתי אוזן למכסה המנוע ו …בינגו ! זה ממני . ברור שזה קצת מוזר , כי לא ידעתי שיש לי בכלל אזעקה , מעולם לא נשמע רעש כזה מאצלי …כנראה שפתאום , על דעת עצמה היא החליטה לפעול …

אני מתה על הרכב שלי , אני יודעת שהוא מאד משתדל בשבילי , אבל בגלל גילו המתקדם וריבוי קילומטרים יש לנו מדי פעם אתגרים מכנים . ברור שבהתחלה חשבתי – אולי פשוט להתעלם ? הרי מתישהו הרעש יפסק …וגם אם לא , מתרגלים …- אבל אז נזכרתי בנורה שנדלקה פעם והתעלמתי וזה לא נגמר טוב …לכן התקשרתי ליריב (ממרכז הרכב הנייד), שמופיע אצלי בזיכרון כ – יריב מכוניות – ואליו אני מתקשרת כשמתעוררת בעיה מסתורית ברכב …הוא הגיע חיש מהר וטיפל בעניין …ואפשר לשוב וליהנות מהשקט…

 

 

             

 

                                                             

Share →

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *